ניהול ועבודת המורים

כאשר התבקש רודולף שטיינר (מייסד חינוך ולדורף) לעזור בהקמת בית ספר ולדורף הראשון (1919), הוא אסף סביבו קבוצת מורים וניסה להכשירם להוראה בתקופה הקצרה שעמדה לרשותם עד לפתיחת בית הספר. בפגישתם הראשונה, ערב תחילת הלימודים, נשא לפניהם שטיינר דברים (כבר אז עלתה שאלת אופי הניהול): "אפשרי להשיג את רצוננו רק אם כל אחד ייתן את כל אישיותו למען המטרה. למן ההתחלה חייב כל אחד להביא את כל יישותו. אי לכך, לא יתנהל בית-הספר בצורה היררכית אלא בצורה רפובליקנית. ברפובליקת מורים אמיתית לא יהיו פקודות והנחיות מלמעלה. עלינו לעבוד כך שלכל אחד תהיה אחריות מלאה למה שאנו עושים במשותף. כל אחד ואחד חייב להיות אחראי לגמרי."

מאז, האידיאל של בית ספר ולדורף בכל מקום בו הוא מנסה להתגשם ולפעול הוא לנהל ולארגן את בית-הספר בצורה "רפובליקנית", קבוצתית, ללא היררכיה חיצונית כלשהי. צורה זו מכשירה את הקרקע לעבודה מלאת יוזמה ואחריות על ידי כל אחד מהמורים. כך יכול כל מורה ומחנך לעבוד מתוך המרכז היוצר שלו עצמו. אחריות זו ועבודה כזו, מתוך המרכז האינדיבידואלי היוצר של המורה, הינן הבסיס ליצירת חינוך ולדורף.

כיצד, אם כן, מתנהלים חיי בית הספר ?

במישור החינוכי אנו מנסים ליצור אווירה שבה עובד כל מורה אך ורק מתוך אישיותו היוצרת. הוא עצמו מקבל את ההחלטות הפדגוגיות הקשורות לתחומו בכל רמות העבודה. להכרעתו ולאחריותו נתונות השאלות של תוכן השיעורים, מתודות ההוראה, זמני הלימוד ותקופותיו, הקשר עם התלמידים, הקשר עם ההורים ועוד.

האיזון הדרוש למרחב כה חופשי של כל מורה נוצר מתוך ההתחייבות לקיים את תוכנית הלימודים של חינוך ולדורף, התייחסות רצינית ומחייבת לתכני הלימוד הנדרשים על ידי משרד החינוך, ובעיקר מתוך העבודה המשותפת בין המורים - עבודה שהינה לב ליבה של מהות בית הספר.

עבודה משותפת זו כוללת מפגש שבועי של כל המורים, שבו נוהגים להעמיק, לפי תקופות, בנושאים הבאים:

• אמנות: המורים מתנסים בעצמם בתחומי אמנות שונים הקשורים בדרך כלל לתחומי האמנות בהם מתנסים גם התלמידים. לדוגמא: שירה, תנועה, דרמה, ציור, פיסול ועוד.
• לימוד: לימוד משותף, העמקה ביסודות חינוך ולדורף, העמקה במקורות חגי ישראל או בנושאים חינוכיים שונים בהתאם לצורך. כמו כן, שיחות בענייני אקטואליה ושאלות הזמן.
• התבוננות פדגוגית: התבוננות משותפת בילדים, בקבוצות ילדים, בכיתות שונות או בבעיות חינוכיות שעל הפרק.

במפגש שבועי זה נוטלים חלק כל מורי בית-הספר, גם אלה שעובדים בו באופן חלקי. במפגשים אלו אנו מנסים ליצור ביחד, בכל פעם מחדש, את רוח בית-הספר, אווירתו המיוחדת ולבסס את המישורים העמוקים שקושרים אותנו לחינוך ולדורף. במפגש נוסף נפגשים בקביעות מחנכי הכיתות. כאן דנים בשאלות הקשורות בתוכנית הלימודים ובמתודות הוראה שונות, בשאלות שעולות מתוך העבודה בכיתה ובנושאים של עיצוב החגים ואירועי בית הספר. פעמיים-שלוש בכל שליש נפגשים גם כל המורים המלמדים בכיתה מסוימת. פגישות אלה נסבות סביב שאלות, אתגרים ובעיות של אותה כיתה. כמו כן משמש מפגש זה להתבוננות משותפת בילדי הכיתה. קיימים גם מפגשים של פורומים מקצועיים שונים, בדרך כלל סביב תחומים או מקצועות לימוד. לדוגמא: פגישת מורים לשפות זרות, מורי מתמטיקה, אמנות, מלאכות ועוד. במקביל לכל הפגישות הללו נעשית כל העת עבודה יומיומית באמצעות הקשר שבין המורים לשם החלפת רעיונות ודעות, שיתוף בניסיון וברשמים ועוד.

עבודה משותפת זו של כלל מורי בית הספר במסגרות השונות מעצבת את רוחו המיוחדת של בית הספר ואת דרכו החינוכית. העבודה המשותפת ומרחב היצירה החופשי של כל מורה משלימים ומפרים זה את זה. האידיאל אליו אנו שואפים הנו יצירת הוראה אינדיבידואלית, יצירתית, מלאת יוזמה והתלהבות, הנובעת מלבו של המורה ופוגשת את לבו של התלמיד, וזאת במסגרת של אווירה רוחנית משותפת, שנוצרת ונובעת מתוך עבודתם המשותפת של המורים.

במישור הארגוני הכוונה היא לנהל את בית הספר במשותף, כך שכל מורה יפעל מתוך תחושת אחריות מלאה. המרכז הארגוני של בית הספר נוצר על ידי קבוצת מורים שכל אחד מחבריה רואה עצמו קשור לגורל בית הספר, רוצה לתרום להתפתחותו וליטול על עצמו את האחריות לקיומו. כל מורה יכול, אם רצונו בכך, להצטרף לקבוצה זו לאחר פרק זמן מסוים של עבודה בבית הספר. קבוצה זו מתפקדת כהנהלת בית הספר.

בקבוצה זו אנו בוחנים, באמצעות שיחות ותהליכים שונים, היבטים עמוקים של כיוון בית הספר והתפתחותו, עתידו, מגמותיו והחלטות אסטרטגיות. צורת הדיון וההחלטה בפורום זה מבוססת על כך שכל חבר בו הינו למעשה מנהל ושבעבודה קבוצתית נכונה ניתן להגיע, בכוחות משותפים, להחלטות הנכונות והמשמעותיות עבור בית הספר. ההחלטות בפורום זה מתקבלות בסופו של דבר תמיד בהסכמה ותמיכה של כולם.

הניהול השוטף מבוסס על כך שלכל אחד מחברי קבוצת הניהול יש תחום אחריות עליו הוא מופקד. בחירת תחום האחריות עבור כל מורה  נעשית בהתאמה לכשריו ומתוך אמון ביכולתו. הפעילות בתחומי האחריות נעשית בצורה עצמאית מתוך יוזמה ואחריות מלאה (בדיוק כפי שנעשה במישור החינוכי בכיתה). מעת לעת שומעים חברי הפורום המנהל דיווחים מתחומי האחריות השונים ומקבלים החלטות מהותיות בצורה משותפת.

דוגמאות לתחומי אחריות:

• קשר עם גורמי חוץ - משרד החינוך, מועצה, קרנות וכו' ("מנהל ייצוגי")
• פורום הניהול ("מנהל פנימי")
• ישיבות מחנכים ("מנהל חינוכי")
• הניהול הטכני ("מנהל אדמיניסטרטיבי")
• אמנות, סדנאות או תחומי מקצוע אחרים
• התחום הכספי/ כלכלי של בית הספר
• גיוס תרומות
• תכנון מבנה בית הספר והחצר, גינון
• קשר עם ועד ההורים המרכזי ועם וועדי הורים שונים

כל תחומי האחריות ניתנים לנושאיהם לתקופה מוגבלת. הכוונה היא שיהיה סבב העברה של תחומי האחריות ממורה אחד לשני מדי כמה שנים.